יום חמישי, 3 בפברואר 2011

חסכון מס באמצעות תכנון נכון של צוואה

למרות שבחוק קיימים כללים לגבי אופן חלוקת עזבון של אדם בין יורשיו לאחר מותו, בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות עריכתה של צוואה, ולמעשה יותר אנשים בוחרים לשלוט על אופן חלוקת עזבונם עוד בחייהם, ולא להשאיר את ענייני הירושה פתוחים עד לאחר לכתם לעולם שכולו טוב.
הסיבות להעדפת עריכת הצוואה על פני חלוקת ירושה על פי הדין הן רבות ומגוונות, אם בגלל רצונו של אדם לוודא כי לאחר פטירתו יעשה בעזבונו שימוש למטרות מועילות, אחרים עורכים צוואה מתוך תקווה כי בהסדרת הירושה בטרם פטירתם יימנעו סכסוכים עתידיים בין היורשים, ופעמים רבות אדם עורך צוואה מתוך כוונה שלא לחלק את הירושה באופן שווה בין היורשים, אלא להעדיף, או לקפח, יורש זה או אחר על פני שאר היורשים.


כיום גם גוברת המודעות בציבור לאפשרות לעשות שימוש בצוואה ככלי לגיטימי לתכנון מס אשר באמצעותו יכולים הן המוריש והן היורש להנות מחסכון מס בסכומים משמעותיים.

חוק מיסוי מקרקעין קובע כי הורשה אינה מכירה ולפיכך, אדם היורש נכס מקרקעין, אין רואים אותו כאדם שביצע עיסקת מקרקעין רגילה, ולכן אין הוא מחוייב לשלם בגין נכס המקרקעין שירש מס שבח או מס רכישה.

גם ליורשים יש אפשרות לערוך, בינם לבין עצמם, "עסקאות" לגבי העזבון מבלי להיות מחוייבים בגינן במס. וזאת בדרך משפטית הקרוייה "הסתלקות מן העזבון". לדוגמא, כאשר יורש אחד מעוניין לקבל לידיו את כל הזכויות בנכס מקרקעין הקיים בעזבון ולעומתו יורש אחר מעוניין בנכס כספי מן העזבון, יוכל כל יורש להסתלק מחלקו בנכס האחר לטובת היורש האחר, מבלי להיות מחוייב במס בגין הנכס שקיבל או שהעביר ליורש האחר. תנאי חשוב לפטור בגין הסתלקות מן העזבון היא כי ההסתלקות מנכס של העזבון לא נעשתה בתמורה לנכס שאינו חלק מן העזבון, וכן כי ההסתלקות נעשתה לטובת אחד היורשים של העזבון ולא לטובת אדם שאינו יורש של העזבון על פי דין.

כאשר יורש מוכר נכס מקרקעין לצד שלישי שאינו יורש, הרי שאז תחשב העסקה כמכירה לכל דבר הנעשית בידי היורש, והחייבת במיסוי על פי דין. עם זאת, סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור מתשלום מס שבח ליורש המוכר דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה ובלבד שנתקיימו מספר תנאים מצטברים המנויים בסעיף. כך לדוגמא, חייב היורש להיות בן זוגו או צאצאו של המוריש או בן זוגו של צאצא המוריש, על מנת להיות זכאי ליהנות מפטור זה.

מכיוון שהפטור לפי סעיף 49ב(5) אינו מונע מהיורש את האפשרות להשתמש בפטורים נוספים על פי חוק מיסוי מקרקעין, כדוגמת פטור ממס שבח בעת מכירת דירת מגורים מזכה אחת לארבע שנים וכיוצב', הרי שהחוק מאפשר לאזרח יצירתיות רבה וגמישות בתכנון המס שלו, כאשר על ידי שימוש בסוגי הפטורים השונים, יוכל אדם ליהנות מפטור במס שבח בגין שתי עסקאות מקבילות בכל פעם מכח סעיף חוק אחר, והכל, כמובן, בכפוף לכך שהוא עומד בתנאי הפטור הנוספים.

גם למוריש עצמו יש אפשרות ליהנות מתכנון מס לגיטימי. כאשר יש במכירת נכס מסוים לצד ג' כדי לחייב את המוריש במס, יוכל המוריש להעביר את הנכס בירושה לבן זוגו או צאצאו, והלה יוכל למכור את הנכס, לאחר מות המוריש, לצד ג' תוך שימוש בפטור מכח סעיף 49ב(5).

לסיכום, עריכת הצוואה נועדה, בראש ובראשונה, לדאוג לעתיד טוב יותר ליקירנו ולקרובינו, ואם תוך כדי עריכתה של צוואה ניקח בחשבון את היבטי המס, הרי שלא רק שנעסוק בתכנון מס לגיטימי, אלא גם נביא לקרובינו תועלת גבוהה יותר מהעיזבון לאחר לכתנו לעולם שכולו טוב.

אין תגובות:

פרסום תגובה