יום שלישי, 1 במרץ 2011

התחייבות אדם לתת מתנה לאחר מותו - רק באמצעות צוואה

בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב נידון לאחרונה סכסוך ירושה בין אלמנתו של אב מנישואיו השניים לבין שני ילדיו של האב המנוח מנישואיו הראשונים.

רקע עובדתי:
בני המשפחה כולם התגוררו בנכס בדיירות מוגנת. כאשר בהמשך האם התגרשה מן האב ויצאה מן הבית, והילדים נותרו בבית עם האב.
בהמשך נחתם הסכם בין אבי המשפחה לבין בעלי הנכס שבדיירות מוגנת לפיה המשפחה תפנה את הנכס שבדיירות מוגנת בתמורה לפיצוי של 230,000$ שיקבל האב מן הבעלים של הנכס.
בעת שקיבל את כספי הפיצויים חתמו הילדים על הצהרה כי אין להם זכויות או תביעות בקשר לנכס .
האב קיבל לידיו את מלוא סכום הפיצויים והפקיד אותו בחשבון בנק נפרד על שמו. כאשר הוא חי רק מן הריבית.
בהמשך התחתן האב בנישואים שניים עם אשה שנייה.
עם פטירתו של האב, התברר כי האב לא כתב צוואה, וניתן צו ירושה על פי חוק הירושה, לפיו האשה השנייה, אלמנתו, היא היורשת של מחצית מהכספים ואילו הילדים מן הנישואים הראשונים יורשים את המחצית השנייה של הכספים.
הילדים טענו כי הם זכאים לרשת את מלוא כספי הפיצויים מבלי להתחלק עם האלמנה, שכן מדובר בכספים אשר היו מגיעים להם מלכתחילה בגין פינוי הנכס שבדיירות מוגנת, וכי למעשה האב החזיק עבורם את הכספים הנ"ל בנאמנות. בנוסף, לדברי הילדים האב התחייב בפניהם כי לאחר מותו כספים אלה יועברו לידיהם כמתנה.
לעומתם טענה אשתו של המנוח מנישואיו השניים כי מעולם לא היתה הבטחה כזו וכי הילדים הזניחו את אביהם ולא היו בקשר עמו, ופגעו ברגשות אביהם באורח קשה עוד בחייו, דבר המהווה עילה לביטול כל מתנה אם היתה כזו.

הדיון בבית המשפט:
בית המשפט התייחס בפסק דינו לסעיף 8(ב) לחוק הירושה הקובע כי "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".
הנימוק לאיסור להתחייבות חוזית, שהיא בלתי הפיכה, לתת מתנה בחייו של אדם הוא שאדם אינו יכול לצפות מה יהיו צרכיו העתידיים עד הרגע האחרון, ויתכן גם כי ייראה ששגה בהחלטתו ויבקש לחזור בו ויש למנוע מצב שבו אדם יחוייב בהסכם לגבי מה שיקרה עם רכושו לאחר מותו. לעומת זאת – אם אדם רושם בצוואתו כי לאחר מותו יעביר את רכושו לאחרים - הרי שהוא רשאי בכל עת לשנות את דעתו ולרשום צוואה אחרת.

על פי הוראות סעיף 8 לחוק הירושה פסלו בתי המשפט פעמים רבות התחייבויות והסכמים שונים לתת מתנה לאחר מותו של אדם למשל, הענק מעמד של "בן ממשיך" בנחלה במושב בוטלה בהיותה סותרת את סעיף 8 לחוק הירושה.

כמו כן בוטלה העברת זכויות בדירה שנרשמה עוד בחיי המנוחה בלשכת רישום מקרקעין ע"ש נכדיה כשהוכח כי הכוונה היתה בעצם להעניק את הדירה לאחר הפטירה. במקרה אחר בוטל שטר מתנה שהתברר כי כוונת נותן המתנה היתה להעניק את הדירה רק לאחר אריכות ימיו.

מכיוון שבענייננו ילדי האב העידו כי האב התחייב לתת להם כספי הפיצויים לאחר מותו, הרי שהם מעידים על התחייבות המנוגדת לסעיף 8 לחוק הירושה ולכן ההתחייבות הזו בטלה.

אגב בהקשר זה בית המשפט התייחס גם לעובדה כי הילדים נטשו את אביהם והתעלמו ממנו למרות מכתביו הזועקים לקשר עמו, ואף לא הופיעו להלווייתו, יחסים קשים אלה עם האב, סבר בית המשפט, ביחד עם אי כתיבת צוואה לטובת הילדים, מלמדת על אי כוונת האב לתת את הכספים כמתנה בלעדית לילדים.

התוצאה:
הילדים לא יקבלו את כל הכספים לידיהם, אלא הכספים יתחלקו בין אלמנתו של האב מנישואיו השניים לבין ילדיו על פי צו הירושה – חצי בחצי. (ת"ע 101733-08 בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, בפני כב' השופט נפתלי שילה).

אין תגובות:

פרסום תגובה